החלטה בתיק בש"פ 4719/04

           בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב 1 ב - 90 ימים החל מיום 7.6.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 228/03 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם; ולהארכת מעצרם של המשיבים 2 ו - 3  ב - 90 ימים החל מיום 13.6.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 232/03 אף הם בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

           עניינם של המשיבים נדון בשני תיקים פליליים נפרדים, שתשתיתם העובדתית אחת, בפני בית המשפט המחוזי בנצרת. ביום 8.9.03 הוגש כנגד המשיב 1, אחיו (להלן: האח)  ואישה נוספת בשם סילביה כתב אישום המייחס להם שוד מזוין, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצירוף סעיף 29 לחוק וקשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק. כן יוחסו למשיב ולסילביה חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 לחוק, בצירוף סעיף 335 וסעיף 29 לחוק; וחטיפה, עבירה לפי סעיף 369 לחוק.

           ביום 14.9.03 הוגש כנגד המשיבים 2 ו - 3 כתב אישום נפרד בגין חלקם בפרשה. כתב האישום ייחס להם שוד מזוין, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק; קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק וחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(1) וסעיף 29 לחוק. כן יוחסה למשיב 2 החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק.

           על-פי הנטען בכתבי האישום, כשלושה חודשים עובר לאירועי כתב האישום, גילה האח כי אשתו מנהלת רומן עם שכנו (להלן: המתלונן) ואף נודע לו כי האחרון הקליט את שיחותיהם האינטימיות באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שברשותו. כמתואר בכתב האישום, במטרה למנוע מהמתלונן להשמיע בפני אנשי הכפר את השיחות שהקליט, החליט האח לקחת את הטלפון מידי המתלונן. לשם ביצוע תכניתו, פנה האח אל המשיב 1, אשר הציע כי יגייס אנשים לביצוע השוד. כעולה מעובדות כתבי האישום, פנה המשיב לסילביה, אותה הכיר שנים רבות, בבקשה כי תזמין את המתלונן, עמו הייתה מיודדת, לביתה, שם יתבצע השוד. במקביל פנה המשיב 1 למשיב 2, אותו הכיר מאז שירותו הצבאי, בבקשה כי יביא אליו אנשים שיסכימו לבצע את השוד. ביום שנקבע לביצוע השוד, הזמינה סילביה את המתלונן לביתה. בה בעת, נפגשו המשיב 1 ו - 2, יחד עם שניים נוספים שהביא המשיב 2 -  הם המשיב 3 ואדם נוסף. הארבעה נסעו לדירתה של סילביה ברכב בו נהג המשיב 1, כאשר במהלך הנסיעה הדריך האחרון את השלושה בדבר פרטי השוד ונטילת הטלפון מהמתלונן תוך הכאתו ודקירתו בסכינים. כעולה מכתבי האישום, המשיב 1 ראה כי המשיב 2 והאדם הנוסף היו מצוידים בסכינים. בדרכם לדירתה של סילביה, אספו הארבעה את האח, אשר הובילם לדירה והנחה אותם בנוגע לביצוע השוד. האח אף הזהיר את הארבעה כי ייתכן והמתלונן יהיה חמוש בנשק היות והוא שוטר. משהגיע המתלונן לדירה, כך נטען, התקשרה סילביה לאח ובישרה לו כי המתלונן נמצא בדירתה וכי הוא חמוש באקדח. האח נתן את האות למשיבים 2 ו - 3 והאדם הנוסף לצאת לדרכם. השלושה נכנסו לדירה, חמושים בסכינים, לאחר שסילביה פתחה את דלתה לקראתם. הם פנו, כך נטען, בדברים אל המתלונן ומיד תקפו אותו במכות ובאגרופים. מכתבי האישום עולה כי המשיב 2 דקר את המתלונן מספר דקירות בגופו והמשיב 3 הכה את המתלונן בנעל שהייתה בדירה. משניסה המתלונן לשלוף את אקדחו על מנת להגן על עצמו, הוציאו האדם הנוסף מידיו בכוח. השלושה נמלטו מהדירה כשהם לוקחים עמם את הטלפון הנייד ואת אקדחו של המתלונן, אשר נישאר בדירה פצוע ומדמם. לאחר שהשליכו את האקדח בצד הדרך עם מנוסתם, נסעו השלושה עם המשיב 1 לחוף הכנרת, שם שטפו את כתמי דמו של המתלונן מעל גופם. בסיום השוד, העביר האח למשיב 1 1,000 ש"ח כדי לשלם למבצעים. המשיב 3 והאדם הנוסף קיבלו כל אחד 500 ש"ח. כתוצאה ממעשי המשיבים, כך נטען בכתב האישום, נגרמו למתלונן שמונה דקירות סכין בבית החזה האחורי, חתך בפניו וחתך בירכו. כן נגרם לו שבר בצלע וקרעים באיברים פנימיים. המתלונן אושפז בבית החולים למשך כעשרה ימים. 

           ביום 16.9.03 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, וביום 23.9.03 נדחה בבית משפט זה (השופט גרוניס) עררו של המשיב 1 על החלטת המעצר. כן דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ז' הווארי) ביום 4.4.04 את בקשתו של המשיב 1 לעיון חוזר בהחלטה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. ביום 23.10.03 החליט בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' אברהם) לעצור את המשיב 2 עד תום ההליכים וביום 22.12.03 נעצר גם המשיב 3 כאמור. בעצת בית משפט זה (השופט מצא), ותוך שמירת זכותו של המשיב 2 לבקש עיון חוזר בצדקת מעצרו לאחר גמר עדות המתלונן, חזר בו המשיב 2 ביום 19.11.03 מעררו על החלטת בית המשפט המחוזי לעצרו עד תום ההליכים. מנימוקיו, בחר בא-כוח המשיב 2 עד כה שלא לבקש עיון חוזר בהחלטת בית המשפט לאחר שסיים המתלונן למסור את עדותו.

           בבקשתה להאריך מעצרם של המשיבים ציינה המדינה כי משפטו של המשיב 1 מצוי בשלב סופי של פרשת ההגנה, וישיבה נוספת בעניינו נקבעה ליום 22.6.04. יחד עם זאת העירה המדינה כי משפטם של המשיבים 2 ו - 3 לא יוכל להסתיים טרם יעידו בו האח וסילביה - השותפים בפרשה - שמועד מסירת עדותם תלוי בסיום משפטם. כך גם תידרש עדותו של המשיב 1, הנאשם באותו כתב אישום עם אחיו. כעולה מהודעת המדינה, עד כה קוימו שתי ישיבות בתיקם של המשיבים 2 ו - 3, וקבועות בעניינם עוד שתי ישיבות בימים 15.6.04 ו - 30.6.03. במועד הראשון, אמורים להעיד מספר שוטרים ורופאים. במועד השני, כך נמסר, אמורה להעיד סילביה, אשר הורשעה כבר על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון ועונשה אמור להיגזר עד למועד זה, בישיבה שנקבעה ליום 16.6.04. הדיון בעניינם של האח והמשיב 1, מצוי בשלבי סיום של פרשת ההגנה.

           בדיון שהתקיים בפניי טען בא-כוח המשיב 1 כי התנהגותו של מרשו נבעה מלחצים משפחתיים וחברתיים שהופעלו עליו, המהווים נסיבות מקלות בעניינו. בא-כוח המשיב 2 מיקד טיעונו בהתמשכות ההליכים בעניינו של מרשו והביע חששו כי על אף הישיבות הקבועות - הן בתיקה של סילביה והן בתיקם של המשיב 1 והאח -  לא יסתיים משפטו של המשיב 2 במסגרת הארכת המעצר המבוקשת. בא-כוח המשיב 3 סמך טיעוניו על הדברים שהשמיעו באי-כוח המשיבים 1 ו - 2 והוסיף כי על אף העובדה שמרשו ביצע את העבירה בתקופה שהיה אסיר ברישיון, חלקו בפרשה היה קטן יחסית לחלקם של יתר המעורבים. כן ציין כי אביו של המשיב 3 מאושפז בבית החולים עקב בעיות חמורות בכליות ולפיכך מבקש שחרורו לחלופת מעצר. 

           אשר למשיב 1, לאחר שעיינתי בבקשת המדינה להאריך מעצרו ולאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בפני, החלטתי לקבל את בקשת המדינה. המעשים הקשים המיוחסים למשיב 1 בכתב האישום, נעשו לכאורה על רקע חילול כבוד המשפחה. המשיב 1, כך נראה, יזם ותכנן את מהלכי השוד האלים ומכאן נלמדת מסוכנותו. מבין השלושה, נראה כי ההליכים בעניינו של המשיב 1 הנם המתקדמים ביותר ונראה כי משפטו אכן עומד להסתיים בתוך תקופת ההארכה המבוקשת על-ידי המדינה.

           אשר על כן, לאור מסוכנותו של המשיב 1 והשלב המתקדם בו מצויים ההליכים בעניינו, אני מורה על הארכת מעצרו ב - 90 ימים נוספים החל מיום 7.6.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 228/03 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

           טרם אחליט בעניינם של המשיבים 2 ו - 3, יועברו לעיוני עד ליום 9.6.04 תסקיר שירות המבחן ביחס למשיב 2 וגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב 3. לאחר קבלת המסמכים האמורים, אכריע בבקשת המדינה ללא צורך בדיון נוסף.

           ניתנה היום, י"ז בסיון התשס"ד (6.6.04).

                                                                                  ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: